העשור האחרון הביא עימו צמיחה מרשימה בתחום ההיי-טק, ורצון עז בקרב אנשים רבים להגות את "הסטארט-אפ הבא". דרכם של יזמי ההיי-טק מתחילה אמנם בפיתוח פתרון טכנולוגי ייחודי, אולם לאחר הרעיון עליהם להתמודד עם תחרות עסקית לא פשוטה, שמחייבת לא רק תוכנית עסקית חדה ומדויקת, אלא גם ידע בגורמים השונים אליהם ניתן לפנות לבקשת סיוע, שותפות או משאבים.
שלבי הסטארט-אפ בעולם ההון סיכון
לפני פנייה לחממות הטכנולוגיות ולקרנות הון הסיכון חשוב להבחין באיזה שלב נמצא הסטארט-אפ. הבנת השלב היא קריטית לבחירת אפיק הסיוע ליזם:
- Pre Seed – רעיון טכנולוגי בסיסי, שעוד לא נכתב עבורו יישום.
- Seed – קיים אבטיפוס לפתרון הטכנולוגי ותוכנית עסקית כיצד לשווקו.
- Early Stage – הפתרון הטכנולוגי בתהליך השיווק ללקוחות, אך עדין אין לו הכנסות.
- Revenue Stage – פיתוח הטכנולוגיה הסתיים, והחברה מתחילה לרשום הכנסות על הפצתו.
סיוע באמצעות חממות טכנולוגיות
חממות טכנולוגיות בסיוע המדען הראשי הן מסגרות המספקות מקום, משאבים והנחייה מקצועית לרעיונות טכנולוגיים שנמצאים בשלב ה-Pre Seed. התנאים לקבלת סיוע הינם רעיון חדשני בעל פוטנציאל יצוא, תקציב כולל של כמיליון ש"ח לשנה (ממנו מקבלים היזמים עד 85%), ועמידה בהגבלים של משרד התמ"ת. בשנים האחרונות הצטמצם תקציב המדען הראשי משמעותית והקרנות החלו לתעדף פתרונות בתחומי ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה על חשבון תחומים כגון תוכנה ותקשורת. הפרויקטים הנבחרים נמצאים בחממות למשך שנתיים, במהלכן אמור היזם להעביר את הפרויקט לשלב ה-Seed ולכתוב את התוכנית העסקית.
סיוע באמצעות קרן הון סיכון
קרנות הון סיכון הינן קרנות המגייסות כספים מבנקים, משוק ההון ומעשירי המשק ומשקיעות אותן במיזמים טכנולוגיים שנמצאים בשלב ה-Seed. הקרנות מצטרפות כשותפות עסקיות של היזם, ולאחר מספר שנים, כאשר הפתרון מגיע לשלב ה-Revenue Stage, הן מוכרות את חלקן בהנפקה או גורפות רווח מהכנסות המכירות. היתרון בקרנות הוא הגב החזק שהן מעניקות, הן במשאבים והן בקשרים העסקיים והשיווקיים של בעלי הקרן. החיסרון בקרנות הוא השיתוף של גוף זר המעוניין בדרך כלל ברווח קצר ומהיר ולא בפיתוח של המוצר לאורך זמן. בישראל פעילות למעלה ממאה קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, המשקיעות מאות מיליוני דולרים במאות חברות בכל שנה.
תגובות אחרונות